<h1>הרוקח סימן פ"ג</h1>
<h2>דף עה:</h2>
המוחקו ירושלמי שהיו שפין העורות במשכן על גבי העמודים הוא חייב משום ממרח השף בין העמודים חייב משום ממחק. בפ' חבית (דף קמ"ו) אם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח בחדש אבל לא בישן ר' חייא בשם ר"י הממרח את האספלנית חייב מפני שהוא ממרח. בעירובין בפ' המוצא תפילין (דף ק"ב) מחזירין רטייה במקדש אבל לא במדינה בתחלה כאן וכאן אסור והלכה כרב יהודה רטייה שפירשה מעל המכה הוחלקה למעלה מחליקה למטה למטה מחליקה למעלה מגלה מקצת רטייה ומקנח פי המכה ולא הרטייה מפני שהוא ממרח הממרח חייב. ירושלמי רטייה שתפחה מחזירין אותה בשבת והוא שתפחה כנגד המכה מכה שנתרפית נותנים עליה רטייה שאינו אלא כשמרה חוץ מעלי גפנים שהם לרפואה.
<h2>דף קמו.</h2>
המוחקו ירושלמי שהיו שפין העורות במשכן על גבי העמודים הוא חייב משום ממרח השף בין העמודים חייב משום ממחק. בפ' חבית אם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח בחדש אבל לא בישן ר' חייא בשם ר"י הממרח את האספלנית חייב מפני שהוא ממרח. בעירובין בפ' המוצא תפילין (דף ק"ב) מחזירין רטייה במקדש אבל לא במדינה בתחלה כאן וכאן אסור והלכה כרב יהודה רטייה שפירשה מעל המכה הוחלקה למעלה מחליקה למטה למטה מחליקה למעלה מגלה מקצת רטייה ומקנח פי המכה ולא הרטייה מפני שהוא ממרח הממרח חייב. ירושלמי רטייה שתפחה מחזירין אותה בשבת והוא שתפחה כנגד המכה מכה שנתרפית נותנים עליה רטייה שאינו אלא כשמרה חוץ מעלי גפנים שהם לרפואה.
